ישבתי על הים, עשיתי מדיטציה. פתאום באה מישהי, עם שביס והתיישבה על כיסא לידי. עשינו יחד דמיון מודרך ואחרי שתי דקות כבר היינו חברות. אהבת חינם
יום אחד, בשעת בוקר מוקדמת, אחרי צעידת בוקר ארוכה בחוף הים, ישבתי על כיסא, עצמתי את עיניי, פתחתי את כפות הידיים ופרסתי לצדדים. נשמתי נשימות ועשיתי מדיטציה מרגיעה. תוך כדי זה, שמעתי רעשים. פקחתי את העיניים. זה היה האיש שמנקה את החוף. בררתי אתו שזה בסדר שאני יושבת שם ובדיוק עברה לידינו אישה שאני לא מכירה וביקשה לשבת לידי ולעשות כמוני. היא התיישבה בכיסא ואני הנחיתי אותה לתרגיל שאני עושה לעצמי בדמיון מודרך.
אמרתי לה להקיף את עצמה בבועה של אור, שתגן ותשמור עליה. ביקשתי שתנשום נשימות ארוכות, תכניס אוויר מהאף, תוציא מהפה, שתדמיין את אלומת האור מקיפה אותה ומגנה עליה. ביקשתי שתרפה את כל השרירים ותרגיש בריאה בכל אברי גופה, שתניח את הרגליים על האדמה ותרגיש מחוברת ושהקרקע יציבה לה ואז, שתשחרר מתוכה אל הים את כל מה שמעיק עליה ולא נחוץ לה.
בזמן שאני מנחה אותה, אני רואה את הדמעות זולגות מעיניה ולאט לאט, הבכי התפרץ. נתתי לה לשחרר ואז ביקשתי שתפתח את ידיה ותתפלל ותבקש כל מה שלבה חפץ. לסיום, שמנו יד על הלב ואמרנו משפט שלמדתי לפני שנים, ממישהי שטיפלה בי והפכתי אותו למנטרה: "אני בטוחה שאצלי הכול בסדר, אני בטוחה שאצלי תמיד הכול יהיה בסדר ואת הביטחון הזה אני משדרת לעצמי".
בסיום התרגיל, היא עוד נשארה עם עיניים עצומות מספר דקות. ראיתי אותה מתמסרת לתהליך ואז, כשפקחה את העיניים, היא חייכה אליי, הודתה לי ואמרה שמעולם לא חוותה לויה שכזאת ושאלה אם יש סיבה מיוחדת שאני עושה מדיטציות סיפרתי לה שהתחלתי לפני שנים ופתאום היא נפתחה אליי וסיפרה לי על בעלה, שנפטר לפני 14 שנה, מדום לב, על שפת הים. סיפרה על הקושי לחיות בלעדיו, על החיסרון שלו גם אחרי כל כך הרבה שנים, על חורבן הבית שלה.
זה יקרין גם החוצה
האישה הזאת שהתיישבה לידי, ככה סתם שיתפה אותי בחייה. גם אני שיתפתי אותה בחיי. מצאנו הרבה משותף.
אחרי כמעט שעה, התחבקנו בברית של נשים והחלפנו מספרי טלפון. הבטחנו זו לזו שניפגש שוב. כשנפרדנו, חשבתי לעצמי על המפגש האקראי, על הפתיחות ועל חיבור שנוצר בינינו בכמה דקות, שתי נשים, שנפגשות על שפת הים וחולקות פיסות חיים ועל אף שלכאורה אנחנו שונות ולא מכירות מצאנו לנו חיבור על שפת הים ברגע של שחרור חשבתי על חורבן הבית שלה ועל בתים רבים שנחרבו בשנה הזאת וכמה כוח ועוצמה יש בחיבור בין אנשים בתמיכה ובאהבה כדי להקל על הקושי ולמצא נחמה.
