הצלחה לוועידה הבין–לאומית לאנרגיה מתחדשת -APV"", שהתקיימה במלון "גליליון", לזכרו של חיים אוחיון ז"ל. ד"ר דב חנין: "על רשות מקרקעי ישראל לאשר דו–שימוש בקרקע ולהכיר בשטחים אלו כמפעלים לתעשיית מזון וחשמל"
הצלחה גדולה לוועידה הבין–לאומית לאגרי–וולטאי "Agro-PV", שהתקיימה במלון "גליליון", לזכרו של היזם חיים אוחיון ז"ל. בוועידה,, שהתקיימה ביוזמת מכון המחקר מיגל ומכון המחקר פראונהופר מגרמניה, הכריז יו"ר פורום האקלים של בית הנשיא, ד"ר דב חנין, על הקמת מטה משולב שיפעל לקידום ייצור חשמל סולארי, בכלל וקידום תחום האגרי–וולטאי PV, בפרט לדו–שימוש בקרקע חקלאית.
ד"ר חנין: אני מודאג מהמדיניות הממשלתית. זו מדיניות חסרת אחריות להשתית את הביטחון התזונתי של ישראל על ייבוא מתורכיה. אנו צריכים שהחקלאים שלנו יתפרנסו בכבוד מחקלאות ושיהיה להם כדאי לפתח את החקלאות הישראלית
ד"ר חנין: "אני מודאג מהמדיניות הממשלתית, שלא מבינה שלכל החברה הישראלית יש אינטרס לחזק את החקלאים. זו מדיניות חסרת אחריות להשתית את הביטחון התזונתי של ישראל על ייבוא מתורכיה, או מכל מקום בעולם. אנו צריכים שהחקלאים שלנו יתפרנסו בכבוד מחקלאות ושיהיה להם כדאי לפתח את החקלאות הישראלית.
"התקופה מאתגרת, משבר האקלים המאיים על קיום בני האדם בעולם, צריכים לעשות מעשים דרמטיים בכדי להימנע מהסיכונים והאיומים שהוא מייצר, להביא למהפכה של אנרגיה המיוצרת מהשמש ולהשתחרר מהתלות בגז ופחם, הפולטים גזי חממה ומזהמים. היעד באירופה לשנת 2030 הוא הפחתה של לפחות 50% בפליטת גזי חממה ובישראל חייבים להשלים זאת בעשור הקרוב.
"אנרגיית שמש תופסת שטחים רבים וישראל היא מדינה צפופה, לכן חלק מרכזי בייצור האנרגיה המתחדשת, צריך להיות דו–שימוש בקרקע בכל מקום שניתן. לוועידה זו חשיבות עליונה בקידום דו–שימוש בקרקע חקלאית – גידולים חקלאיים וייצור אנרגיה על אותו שטח. משבר האקלים הוא גם איום על הביטחון התזונתי ולכן אנו חייבים חקלאות ישראלית חזקה ואף מסובסדת. הדברים מתעכבים מדי. משרד החקלאות חושש מכך שהייצור המשולב יפגע בחקלאות ומשרד האנרגיה רוצה לייצר כמה שיותר חשמל. על רשות מקרקעי ישראל לאשר את הדו–שימוש בקרקע ולהכיר בשטחים אלו כמפעלים לתעשיית מזון וחשמל"
קשר ישיר בין עליית מחירי המזון לאי–יציבות פוליטית
מנכ"ל מכון המחקר מיגל, דוד זיגדון, בירך את הבאים מהארץ ומהעולם וציין את חשיבות התמיכה בכנס על ידי משרד האנרגיה הישראלי והגרמני, כמקום לדיונים על מדיניות אנרגטית ושיתופי פעולה בין המדינות.
"אוכלוסיית העולם עברה את שמונה ביליון התושבים. קצב הגידול באוכלוסייה נמצא באזורים הצפופים בעולם, אפריקה ודרום–מזרח אסיה. גם לישראל קצב גידול של 2%. עד שנת 2040, תהיה ישראל המדינה הצפופה ביותר בין מדינות ה-OECD. תצרוכת המזון בעולם תגדל, אך הזמינות לקרקע חקלאית מצטמצמת. להניח פאנלים סולאריים על משאב הקרקע בישראל, יהפוך ללא כלכלי ולא אחראי. שלוש השנים האחרונות, הקורונה ומלחמת רוסיה באוקראינה, לימדו כי בעת משבר, כל מדינה דואגת ראשית לאזרחיה שלה. כך קרה גם כאשר היה צורך במכונות הנשמה וחיסונים בקורונה וכעת גז לחימום וכדומה. מכך חובה ללמוד.
"מחקרים מראים כי יש קשר ישיר בין עליית מחירי המזון לאי–יציבות פוליטית, כמו בתקופת 'האביב הערבי'. המצוקה אינה רק בתחום המזון. למעלה מ-10% מאזרחי העולם, כ-900 מיליון איש, עדיין לא מחוברים לרשת חשמל ובחלק מהעולם, יש חשמל רק כמה שעות ביום. באזורים בהם זמינות הקרקע והמים נמוכה, הקטינו שינויי האקלים את הביטחון התזונתי. דו–שימוש בקרקע הנו הזדמנות לפתרון, לייצור מזון, ייצור חשמל ירוק והגנה על היבולים מפני קרינה".
המדען הראשי בקק"ל, ד"ר דורון מרקל, הכריז בוועידה כי מיזם האגרי–וולטאי, במעלה גלבוע, זכה במענק מחקר מקרן PRIMA"" של האיחוד האירופי, ב'קול קורא' שהוגש בשיתוף קק"ל, לבחינת השפעות של טכנולוגיית פאנלים סולאריים במערכת אגרי–וולטאית מעל גידולים חקלאיים,
"המיזם הוגדר על ידי משרדי האנרגיה והחקלאות כ'פרויקט חלוץ' לטכנולוגיית אגרי– וולטאי, שקיבל המלצה מהמדען הראשי במשרד האנרגיה להיות אתר ההדגמה. המיזם החשוב יהווה פריצת דרך משמעותית בתחום וקק"ל שמחה לתת את חלקה ותמשיך להשקיע בפיתוח החקלאות והחדשנות בישראל"
עוד בוועידה הבין–לאומית לאגרי–וולטאי, הוצג נייר העמדה עליו חתמו ממשלות גרמניה וישראל בוועידת האקלים – לשיתוף פעולה ולהעברת מידע בין המדינות, במטרה לזרז הקמת מתקני אגרי–וולטאי בישראל. בוועידה השתתפו קובעי מדיניות ואסטרטגיה ממשרדי הממשלה, פורום האקלים של בית הנשיא והרשויות הרלוונטיות (רשות החדשנות, רשות החשמל וכד') חברות אנרגיה מובילות מהארץ והעולם, חוקרים, יזמים, קרנות, משקיעים וחקלאים. כמו כן, אירחה הוועידה משלחות זרות מקצועיות מצרפת, גרמניה, איטליה, יפן וארה"ב.
