פינה בטבע | סיפורים מהחי והצומח ברמת הגולן – יצאנו לגמלא, לצפות בעופות הדורסים שמקננים בנחל. בעבר היו כאן עשרות רבות של נשרים ולא עוד. הצלחנו לראות שמונה נשרים

השבוע הדרכתי את המפגש הראשון של מועדון הצפרות של "קשת יהונתן". יצאנו לגמלא, לצפות בעופות הדורסים שמקננים בנחל וגם אלו שחולפים כאן בתקופה זו. אחד המשתתפים סיפר שבעבר היו רק כאן בגמלא 82 נשרים ו-30 קנים. לא יכולתי שלא לקנא, מכיוון שהיום בכל הארץ אין מספר כזה של קני נשרים ומספר הנשרים הכולל הוא לא הרבה יותר מזה.
בגמלא, ראינו שמונה נשרים וההתרגשות הייתה עד לב שמים. בעבר, תושבי האזור יכלו לפתוח חלון ולצפות בעשרות מהם דואים גבוה בשמים.
הנשר המקראי הוא דורס ענק מקבוצת אוכלי הנבלות. אוכלי הנבלות מהווים חוליה חשובה ביותר במערכת האקולוגית, בשל התמחותם באכילת פגרים. הם בעצם הסניטרים של הטבע. הם מנקים ביעילות את השטח מפגרים ובמצב תקין, לא יעברו יותר מכמה שעות עד שהפגר יהיה נקי מבשר. במקרה שיש פרס בסביבה, גם לא יישארו עצמות.
הנשרים מקננים במושבות גדולות על מדפי סלע בצוקים נישאים וקשי גישה, מה שהופך את בית הגידול שלו לייחודי ורגיש. הנקבה מטילה ביצה יחידה בחודש ינואר ודוגרת עליה מעל חמישים יום. לאחר בקיעת הגוזל, יעברו עוד חודשיים, לפני שיפרח מהקן לחיים עצמאיים.
בית הגידול הייחודי, זמני הקינון הארוכים והעובדה שבכל מחזור קינון זוג נשרים מפריח גוזל אחד בלבד, יחד עם פגיעות הולכות ונשנות, בעיקר של הרעלות, כל אלה גורמים לנשר המקראי להפוך למין בסכנת הכחדה חמורה.
ללא הנשרים, כמרכיב סניטרי במערכת האקולוגית, עלולות להתפרץ מחלות, כגון כלבת או שחפת ולפגוע בבני האדם ובבעלי חיים נוספים.

בואו נשמור על הנשרים!