האירוע המרכזי של חגיגות היובל לרמג"ש תוקתק כמו שעון שוויצרי (חנה דיל) והעלה תמונות וגעגועים, שחוק ודמע ורצון אחד: להמשיך לעשות את זה יחד

נטע קציר

מודה אני

לפניך ולך

על כל החסד והאמת

והטובה והרעה והטובה

שעשית עמדי

ועם ביתי

ועם קרובי וידידי ועם בני עמי

ועם ארצי, ועם כל העולם והאדם

אשר בראת.

(מאיר אריאל)

נחים על זרי הדפנה, על תחושת הגאווה והשייכות, אחרי ערב מרגש ומרהיב של חגיגות היובל לרמת מגשימים. אחרי 50 שנה של הגשמה, חקלאות, חינוך, מסירות אין קץ, עבר מפואר, הווה נהדר והמון חלומות לעתיד, אנחנו מסכמים יובל.

כבר בימים שקדמו לאירוע, תחושה של חג אפפה את המשק. שלטים, דגלים, במה שנבנתה במיוחד, קולות של חזרות מכל פינה, מי בריקוד, מי בתיפוף, מי במשחק ומי בשירה. הציפיה הייתה רבה.

לאורך שנת היובל כולה, התברכנו באירועים רבים שתוכללו על ידי ועדה שהוקמה לכבוד שנת היובל, אירועים שכללו עשייה משותפת. החל מעבודות פסיפס, שיפור פני המשק, עבור ביום עיון, ערב הצדעה לוותיקים, כנס בנים מרגש, גינה קהילתית וכלה בשבת קהילה. אירועים שחיברו והעמיקו את ההיכרות בין צעירים לוותיקים ואת תחושת השייכות לקהילה.

נעמי לנדוי, חברת משק לשעבר: "מסך אחרי מסך, ראינו הלילה כיצד פינה קטנה בארץ ישראל נבנית ונבראת יש מאין, למרות הקשיים והאתגרים בדרך. ראינו הלילה עולם אנושי חי ותוסס, חקלאות פורחת  ודור אחרי דור, ממשיכים לצמוח"

חנה דיל, מנהלת האירוע: "באירוע המרכזי, בחרנו לשלב תושבים רבים ככל האפשר, כל אחד בהתאם לכישוריו".

אז מה היה לנו שם?

ברכות מאת יו"ר הכנסת, מר יולי אדלשטיין, מראש המועצה האזורית, אלי מלכה, מרב הקהילה וממייסדי היישוב.

סיפור המסגרת של המופע היה סב המספר לנכדו על רמת מגשימים, על ההתחלה המאתגרת, על המלחמה ותקופת ההתשה הקשה, על החקלאות, על אתגרי התקשורת, על ההווי במשק, על המשפחתולוגיה המתוסבכת ומאפיינים נוספים של קהילת רמת מגשימים, אז והיום.

פינה בארץ

בתוך הסיפור, שולבו שירים, על ידי הזמרים המובילים שלנו, ריקודים, על ידי ילדות ורקדניות, סרט מרגש עד דמעות בו הוותיקים מספרים על המלחמה ועל השיבה למשק אחריה, פרודיה של כיתת הכוננות הכי רצינית בגולן, קבוצת מתופפים, קטעי נוסטלגיה עם שחקנים נהדרים ולסיום, השמים היו צמאים לזיקוקים, אז סוף סוף אצלנו!

נעמי לנדוי, חברת משק לשעבר, תיארה: "מסך אחרי מסך, ראינו הלילה כיצד פינה קטנה בארץ ישראל נבנית ונבראת יש מאין, למרות הקשיים והאתגרים בדרך. ראינו הלילה עולם אנושי חי ותוסס, ראינו חקלאות פורחת והעיקר, דור אחרי דור, ממשיכים לצמוח ולהיות חלק מקהילת רמת מגשימים המתפתחת".

הערב העוצמתי הזה סיפק לכולנו סיבות לצחוק וגם לבכות, להתגעגע לחברים, לשותפים לדרך שכבר אינם ולחלום לעתיד, לשמוח ולהתפעל ומעל לכול – סיבה מצוינת להיות גאים כל כך במה שיש לנו כאן ורצון עז להמשיך ולעשות ביחד.

התודות והברכות רבות מכדי לציין את שמות כולם. נציין את אורי ידווב, שהפיק וביים במקצועיות רבה, את צוות היובל, שליווה את האירועים במהלך השנה האחרונה (רותי צוברי, שרה דגן, ורדה הרשקוביץ, יהודית מזרחי, עדה נס, נטע קציר, תמר וינברג, שני נסימוב) צוות המופע המרכזי (לאה נעמן, לאה פורת, אוהד גולן, אילה וינברג, חני רוט), את עפרה מאור, מנהלת הקהילה התותחית שלנו, ואת חנה דיל, שניהלה את האירוע כולו.

ניפגש בחגיגות המאה.