הוא נולד וגדל בגולן, הבעלים של "לוּלִי – בית לשוקולד ולקפה" ובשעות הפנאי, אוהב לרוץ מרחקים ארוכים, לפעמים עם יהל בעגלה. האורח שלי לשבת הוא נופר ששון
קצת על עצמך
"נופר ששון, בן 31, נשוי לליאל (לולי) ואבא ליהל, בן שנה ושבע. כעשר שנים, הייתי איש קבע בתפקיד מקצועי של קצין אימון גופני".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי במושב יונתן".
מגורים
"מושב יונתן. לאחר החתונה, גרנו כשנה בלוד. עם השחרור מהצבא וההיריון, החלטנו לעלות לגולן. היא תמיד רצתה לגור בגולן ומבחינתי, זה היה לחזור הביתה וגם כדי שיהל יגדל למרחבים פתוחים והרבה ירוק בעיניים ובוודאי שהקרבה לסבא וסבתא לא תזיק".
עיסוק
"הבעלים של 'לוּלִי – בית לשוקולד ולקפה', חנות שוקולד ובית ייצור לפרלינים ומוצרי שוקולד מגוונים לצד בְּרוּלִי – קפה ייחודי בחליטה קרה (cold brew coffee), במושב יונתן.
"כשהגענו לגולן, הייתה תקופה שנשארתי בבית עם ליאל, שהייתה אז בחודש חמישי. כך, מתוך אהבה לשוקולד, התחלתי להתנסות בהכנת פרלינים בבית ובעצם מתוך ניסוי והרבה טעייה (היו לא מעט לילות לבנים) התחלנו לרקום את 'לוּלִי – בית לשוקולד ולקפה'.
"'לוּלִי' הוקמה מתוך אהבה לשוקולד ולקפה איכותי ומתוך רצון להיות מקום מפגש מחבר ומתוק. לכן, בכל יום שישי ולפעמים גם ספונטנית, באמצע השבוע, אנחנו מקיימים פופ–אפ של שוקולד וקפה במושב יונתן, באווירה טובה, עם מוזיקה, עם משקאות מיוחדים שאנחנו מכינים במקום וכמובן עם הרבה הרבה שוקולד. לעתים קרובות, מתבלבלים וחושבים שאנחנו בית קפה וזה לא הקונספט. כדאי להגיע אחרי שאוכלים בבית, מוכנים לחוויה מתוקה".
'לוּלִי' הוקמה מתוך אהבה לשוקולד ולקפה איכותי ומתוך רצון להיות מקום מפגש מחבר ומתוק. לכן, בכל יום שישי ולפעמים גם ספונטנית, באמצע השבוע, אנחנו מקיימים פופ–אפ במושב יונתן, באווירה טובה, עם מוזיקה, משקאות והרבה הרבה שוקולד
איך נראה יום שישי שלך?
"ביום שישי, אני קם מוקדם אחרי פחות מדי שעות שינה ומקים את ה'שִישִילוּלִי' – פופ–אפ השוקולד והקפה שלנו. בזמן הקצר הזה, אנחנו פוגשים את תושבי הגולן ומדי פעם, גם אנשים שמגיעים במיוחד ממרכז הארץ, לזמן איכות מתוק במיוחד. המפגש והפידבקים שאנחנו מקבלים מחממים את הלב ומדרבנים אותנו להמשיך גם בזמן המציאות המורכבת של הקורונה. שאר היום מוקדש לזמן משפחתי ולהכנות אחרונות לשבת. את ארוחות השבת, אנחנו מבשלים כבר במהלך השבוע, בנחת".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ליאל מגיעה מבית מרוקאי–טוניסאי, אז תמיד תהיה מטבוחה והמון סלטים ועוד סלט ירקות כלשהו. אבל חוץ מזה, כל פעם יש משהו שונה, בעיקר לפי מה שקופץ לה בפיד… אנחנו חובבים מאכלים בבישול ארוך ובשבתות האחרונות, מתארח אצלנו אסאדו למנה העיקרית".
מאכל אהוב
"שוקולד, ברור!".
זיכרון ילדות משבת
"הכי זכור לי שבשישי בלילה, היינו נפגשים כל החברים ופשוט מדברים וצוחקים, שעות".
ספרים/ עיתונים בשבת?
"כאבא לפעוט, אני קורא שוב ושוב את הספר 'הטרקטור בארגז החול', של מאיר שלו. כולל הקולות".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"הזמן המשפחתי, הנחת ובעיקר זה שהפלאפונים שלנו כבויים".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"הייתי שמח לחזור לשולחן השבת של סבתא שלי. במשפחה, מספרים אגדות ונזכרים בערגה באוכל שהיא הייתה מבשלת. אני הייתי צעיר מכדי לזכור".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"אני חובב ריצות למרחקים ארוכים, אז כשיש זמן פנוי, אני יוצא לריצה. לפעמים גם לוקח אתי את יהל בעגלה ואנחנו עוצרים בנקודות מעניינות בדרך".
מהו המוטו שלך בחיים?
"לכל זמן ועת. אני מאמין שמה שצריך לקרות, בסוף יקרה. הכול מלמעלה. זה ה–סיפור של ההיכרות שלי ושל ליאל".
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"את המרחבים. תמיד אפשר למצוא כאן מקום שקט".
מה אתה מאחל לעצמך?
"להמשיך ולצמוח כזוג, כמשפחה וכעסק".
