הצלחה גדולה לכנס חקלאות חכמה, שנערך השבוע ברמת הגולן: כ-700 חקלאים מהגליל והגולן הגיעו להשתתף בכנס ולשמוע כיצד תיראה החקלאות הגלובלית בשנת 2030
כ-700 חקלאים מהגליל והגולן הגיעו להשתתף בכנס ושמעו כיצד תראה החקלאות הגלובלית בשנת 2030, כיצד תיראה החקלאות בגליל ובגולן בתוך העשור הקרוב, אילו טכנולוגיות חדשות יעמדו לרשותם, מהם היתרונות של השימוש בבינה מלאכותית ואילו גידולים חקלאיים יוכלו להתחבר לתעשיית הפוד-טק האזורית בגליל המזרחי.
מיטב המומחים השתתפו בכנס "חקלאות עם הפנים ל-2030", שערכו מכון המחקר מיג"ל ומו"פ צפון של החברה לפיתוח הגליל, בשיתוף עם מוא"ז גולן, חכ"ל גולן ומוא"ז גליל עליון ובשיתוף עם קהילת הידע "GrowingIL", של המכון הישראלי לחדשנות.
את הכנס פתחו ראשי המועצות האזוריות, שברכו על שיתוף הפעולה הפורה בין חקלאי הגליל והגולן. ראש המוא"ז גולן, חיים רוקח: "ברור לנו שתחום האגרו-פוד-טק הוא העוגן המרכזי והמפתח לקידום ופיתוח הגליל והגולן ובו נשקיע את מרב המאמצים שלנו, בעשור הקרוב".
ראש המוא"ז גליל עליון גיורא זלץ: "אנחנו לפני חג הפסח וכמו ביציאת מצרים, כך גם אנחנו, החקלאים של הגליל והגולן, חוברים יחד ומתגייסים למטרה משותפת, כדי להגיע למקום טוב יותר. כבר שנים רבות, שהחקלאות נמצאת במצב לא טוב, אבל כמו במצרים, ככל שיענו אותנו יותר, כן נפרוץ. אני בטוח שאם נציב לעצמנו מטרות משותפות ונפעל ביחד, נצליח להביא את החקלאות למקומות מצוינים".
יו"ר החברה לפיתוח הגליל ויו"ר מיגל, אורי דורמן: "השנה בחרנו לערוך את הכנס בגולן, בזכות שיתוף הפעולה בין חקלאי הגליל והגולן. המטרה של כנס זה היא להוביל כאן באזור את החדשנות בתחום החקלאות, לקחת אחריות ולהתאים את החקלאות למציאות המשתנה. בעזרת שילוב כוחות של הרשויות המקומיות, קבוצת פיתוח הגליל, המכללה האקדמית תל-חי, גופים פרטיים ומשרדי הממשלה השונים כמו האוצר, החקלאות, המדע והכלכלה, כולנו ביחד נוביל את השינוי הכלכלי כאן הגליל ובגולן, כשבמרכזו עומדים החקלאות והמזון".
יו"ר החברה לפיתוח הגליל ויו"ר מיגל, אורי דורמן: "המטרה של כנס זה היא להוביל כאן באזור את החדשנות בתחום החקלאות, לקחת אחריות ולהתאים את החקלאות למציאות המשתנה. ביחד, נוביל את השינוי הכלכלי, כשבמרכזו עומדים החקלאות והמזון"
הדיבור הבא: בינה מלאכותית
הכנס כלל שלושה מושבים: הראשון עסק בהתפתחות החקלאות בכיוונים גלובליים, המושב השני התמקד בהתפתחות החקלאות בכיוונים אזוריים והמושב השלישי עסק בהתפתחות הטכנולוגיות החכמות בתחום האגרו-טק. בנוסף, כלל הכנס תערוכת סטרטאפים גדולה, בהשתתפות עשרות חברות אגרו-טק, שהציגו את הפיתוחים המתקדמים והחדישים ביותר בתחום. במהלך הכנס, הציגו שש מהחברות את ההמצאות והפיתוחים שלהן, בהרצאות TED קצרות.
מנהלת החברה לחקלאות עתירת ידע בגולן, ד"ר דפנה מיכאלי: "מטרת הכנס הייתה לחבר את החקלאים מהגליל והגולן לעתיד שמצפה להם בתחומי החקלאות, בארץ ובעולם. בכנס, חשפנו אותם לטכנולוגיות חדשות, במטרה להכין אותם למה שעומד להגיע אליהם בזירת הטכנולוגיות החקלאיות, כדוגמת תחום הבינה המלאכותית, שהולך לשנות את פני החקלאות. לפי מאמרים עדכניים, כ-60% מהחקלאים בעולם מסרבים להשתמש בטכנולוגיות המושתתות על בינה מלאכותית, משום שהתחום מעורר בהם חשש ורתיעה. בכנס, ניסנו להפוך תחום זה לידידותי ונגיש יותר עבור החקלאים.
"כמו כן, חשפנו את החקלאים למגמות שמתרחשות באזור עם ההתפתחות המשמעותית של תחום הפוד-טק באזור, כך שבתכנון גידולים חדשים, ייקחו בחשבון מה יוכל להתחבר לתעשיית הפוד-טק המתפתחת באזור וישקיעו בגידולים שיהיו רווחיים עבורם".
הכנס כלל מגוון הרצאות מרתקות, ביניהן: "טכנולוגיות העתיד – בינה מלאכותית וגנומיקה כל-יכולה", "משבר האקלים העולמי – הקונטקסט של ישראל בתוכו", "תכניות המים הארציות לקראת 2030", "אסטרטגיית משרד החקלאות לקראת 2030" ועוד .
את הכנס חתם פאנל, שעסק בשאלה: מה צריך לעשות כדי שחקלאי יאמץ חדשנות וכיצד נרתמים החקלאים להשקיע בסטארטאפים חקלאיים.
