במהלך חודש אוגוסט האחרון, לקראת הרחבת וסלילת החנייה בחניון עורבים, ערכה רשות העתיקות חפירת הצלה במקום. בחפירה נחשפו שרידי מבנים מהתקופה הרומית
במהלך חודש אוגוסט האחרון, לקראת הרחבת וסלילת החנייה בחניון עורבים, ערכה רשות העתיקות חפירת הצלה במקום. בחפירה נחשפו שרידי מבנים מהתקופה הרומית
חניון עורבים מצוי בצפון הגולן, בסמוך לצומת האמיר (וואסט). החניון מפותח על ידי המועצה האזורית גולן והקק"ל. במהלך העבודות, הוקם חניון נופש פעיל ובו מתקני משחקים, פינות ישיבה ופיקניק וכן הוקם גן פסלי בזלת, בו נערך מדי שנה פסטיבל הפיסול באבן.
בשנת 2006, נערכה במקום חפירה ארכיאולוגית קטנה, בה נמצאו שרידי מבנה מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפנה"ס עד המאה הב' לסה"נ). על פי הממצא הקרמי בחפירה, שויך היישוב בתקופה זו לתרבות היטורית, ששכנה בצפון הגולן באותה עת.
כעת, לטובת הרחבת החנייה וסלילתה, התבצעה חפירה נוספת, גדולה יותר. בחפירה השתתפו הארכיאולוג רועי עסיס וכן פועלים מהגולן והסביבה, בליווי אנשי המועצה והקק"ל. בחפירה זוהו שתי שכבות בנייה מהתקופה הרומית (מאות א' לפסה"נ עד ג' לסה"נ).
בראשית התקופה הרומית, בנו תושבי האתר קיר הבנוי באבני שדה בינוניות וריצוף אבן. בשלב מאוחר יותר, התמוטט המבנה בחלקו ומעט מצפון לו נבנה מבנה גדול, בעל קיר חיצוני רחב, הבנוי היטב מאבנים שהוקצעו. הרווח שבין שרידי הקיר הקדום לקיר החדש שימש כמחסן ובו נתגלו שרידיהם של לפחות שישה פיטסים. מדובר בכלי קרמיקה גדולים, עשויים ביד, אשר בסיסם ננעץ אל תוך ריצוף האבן והם לא הוזזו ממקומם. בנוסף, נמצאו בחדרון שברי כלי מזיגה וכלי בישול מהתקופה הרומית. אל המחסן נכנסו דרך פשפש שנקבע בקיר הרחב.
מסיכום החפירה עולה כי היישוב היטורי, בסמוך לצומת האמיר, התקיים כיישוב קבע בתקופה הרומית וייתכן שאף קודם לכן. החפירה תיעדה ארכיטקטורה של שתי שכבות יישוב מהתקופה הרומית, בנוסף על חרסים קדומים יותר.
היטורים היו עם של נוודים אשר עבר בהדרגה ליישובי קבע, במהלך התקופות ההלניסטית והרומית. השינוי באופי בניית הקיר הקדום של התקופה הרומית, לעומת אופי בניית הקירות המאוחרים של התקופה הרומית, יכול לתאר את ההדרגתיות במעבר ליישובי קבע.
חניון עורבים מצוי בצפון הגולן, בסמוך לצומת האמיר (וואסט). החניון מפותח על ידי המועצה האזורית גולן והקק"ל. במהלך העבודות, הוקם חניון נופש פעיל ובו מתקני משחקים, פינות ישיבה ופיקניק וכן הוקם גן פסלי בזלת, בו נערך מדי שנה פסטיבל הפיסול באבן.
בשנת 2006, נערכה במקום חפירה ארכיאולוגית קטנה, בה נמצאו שרידי מבנה מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפנה"ס עד המאה הב' לסה"נ). על פי הממצא הקרמי בחפירה, שויך היישוב בתקופה זו לתרבות היטורית, ששכנה בצפון הגולן באותה עת.
כעת, לטובת הרחבת החנייה וסלילתה, התבצעה חפירה נוספת, גדולה יותר. בחפירה השתתפו הארכיאולוג רועי עסיס וכן פועלים מהגולן והסביבה, בליווי אנשי המועצה והקק"ל. בחפירה זוהו שתי שכבות בנייה מהתקופה הרומית (מאות א' לפסה"נ עד ג' לסה"נ).
בראשית התקופה הרומית, בנו תושבי האתר קיר הבנוי באבני שדה בינוניות וריצוף אבן. בשלב מאוחר יותר, התמוטט המבנה בחלקו ומעט מצפון לו נבנה מבנה גדול, בעל קיר חיצוני רחב, הבנוי היטב מאבנים שהוקצעו. הרווח שבין שרידי הקיר הקדום לקיר החדש שימש כמחסן ובו נתגלו שרידיהם של לפחות שישה פיטסים. מדובר בכלי קרמיקה גדולים, עשויים ביד, אשר בסיסם ננעץ אל תוך ריצוף האבן והם לא הוזזו ממקומם. בנוסף, נמצאו בחדרון שברי כלי מזיגה וכלי בישול מהתקופה הרומית. אל המחסן נכנסו דרך פשפש שנקבע בקיר הרחב.
מסיכום החפירה עולה כי היישוב היטורי, בסמוך לצומת האמיר, התקיים כיישוב קבע בתקופה הרומית וייתכן שאף קודם לכן. החפירה תיעדה ארכיטקטורה של שתי שכבות יישוב מהתקופה הרומית, בנוסף על חרסים קדומים יותר.
היטורים היו עם של נוודים אשר עבר בהדרגה ליישובי קבע, במהלך התקופות ההלניסטית והרומית. השינוי באופי בניית הקיר הקדום של התקופה הרומית, לעומת אופי בניית הקירות המאוחרים של התקופה הרומית, יכול לתאר את ההדרגתיות במעבר ליישובי קבע.
