שישי בצהרים, זרמנו לכנרת. רגע לפני שיוצאים, האיש שואל אם יש מנגו. בום! לא היה. מאיפה נשיג עכשיו מנגו? מה פירוש מאיפה – מארז רגב, במעלה גמלא
ביום שישי האחרון, לקראת צהרים, האיש שאל אם זורמים לרדת לכנרת. אומנם עוד נשארו לי כמה דברים קטנים לעשות לקראת שבת, אבל כל הילדים היו בבית וכולם זרמו, אז גם אני אתם, שלא יגידו שאני אימא מייבשת, או משביתת שמחות, חלילה. כי אני הכי בעניין של שמחות והכנרת היא תמיד בילוי כיפי מרענן ומרגיע.
כבר היינו אחרי ארוחת הצהרים המסורתית של יום שישי – חלות טריות עם שניצלים, מטבוחה חריפה וחצילים מטוגנים. שבעים וטובי לב לקחנו בקבוקי מים ומגבות. אבל רגע לפני שיצאנו, האיש שאל אם יש מנגו. ולא היה.
כבר התבאסתי בבוקר, כשהבכורה רצתה ולא היה בצרכנייה שלנו ובשעת הצהרים של יום שישי, כבר הכול סגור והצטערתי שלא חשבתי מראש לקנות מנגו, כי אין מבאס יותר ממשהו שמתחשק לילדים ולא דאגתי שיהיה. אבל החלטתי שלא בוכים על חלב שנשפך, או בעצם על מנגו שלא נקנה.
עדיין ניסיתי לחשוב איפה משיגים מנגו בשישי בצהרים. פתאום, נזכרתי בפרסומים של ארז רגב, על מקרר הירקות שיש לו בחצר, במעלה גמלא. מיד התקשרתי לברר, אם יש לו מנגו. "ברור שיש, כמה שאת רוצה", הוא ענה לי.
בדרך לכנרת, נכנסנו למעלה גמלא. מצאנו מקרר עמוס בכל טוב המשק. הצטיידנו בפירות שנקטפו מהעץ. שמחתי מאוד שיש חנות פתוחה בשעה כזאת, עם מבחר יפה וטוב ואפילו חלב ושתייה קרה וקרטיבים יש שם, למי ששכח לקנות.
המרוץ לנרות
ככה, מרוצה ורגועה, שיש מנגואים, המשכנו לחוף "דוגה", החוף האהוב עלינו, שהיה די ריק, יחסית לעונה. היו מעט מקומיים מהאזור ורוח חזקה. ממש הרגשנו את רוחות המלחמה ואת השקט שלפני הסערה, שאיש לא יודע אם תבוא ומתי. אני קצת התבאסתי להיכנס לכנרת ברוח החזקה. החלטתי ליהנות מלצפות בה ולהירגע… אבל כולם נכנסו ואפילו נהנו. כשיצאו, ישבנו כולנו על הדשא הירוק והיפה, האיש קילף לנו את המנגו במקצועיות ואכלנו אותם בהנאה גדולה… הם היו עסיסיים וטעימים במיוחד. אחרי זמן מה, אספנו את הפקלאות וחזרנו הביתה, מרוצים ועייפים להתארגנויות אחרונות לשבת.
נשאר לי עוד רוטב פטריות להכין לבורקס וקרם שוקולד לבן לעוגה, אורז לבן פשוט, שטיפה קטנה למטבח, פלטת חימום, שעוני שבת, נרות שבת.
ערכתי שולחן וממש כמו במרוץ עד לרגע האחרון, סיימתי את כל המטלות ונשמתי נשימה עמוקה של רוגע וכיף, עם כניסתה של השבת. הדלקתי נרות, נשאתי תפילות וישבנו שוב יחד מסביב לשולחן העגול, עם תה נענע מהגינה ועוגת וניל מעולה.
מתכון לעוגת וניל
2.5 כוסות קמח מנופה (350 גרם)
2 כפיות אבקת אפייה
1 כוסות סוכר
2 שקיות סוכר וניל
1 קופסה אינסטנט פודינג וניל
4 ביצים שלמות, ללא הפרדה
3/4 כוס שמן
1 גביע שמנת מתוקה או להקצפה צמחית (ריץ') לעוגה פרווה
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-170 מעלות.
בקערת המיקסר, מקציפים ביצים, סוכר וסוכר וניל, עד קבלת בלילה תפוחה מאוד (לוקח כמה דקות).
מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים בהדרגה את השמן.
אחרי שהשמן נטמע, מוסיפים לסירוגין את הקמח, הפודינג, ואבקת האפייה, עד קבלת בלילה סמיכה וללא גושים.
מעבירים את בלילת העוגה לשתי תבניות אינגלישקייק ואופים רק עד שקיסם יוצא יבש במרכז העוגה, כדי לא ליבש אותה, בערך 40 דקות.
מצננים ומפזרים אבקת סוכר.
שבת שלום!
