"סלינו על כתפינו", שירו המלבב של לוין קיפניס לחג השבועות, מכיל גם את הפירוט הבא: מִגּוֹלָן, מִגּוֹלָן מִבָּשָׁן/ מִן הַנֶּגֶב, מִן הַנֶּגֶב וְהַיַּרְדֵּן…". ב-1929, מועד כתיבת השיר, הגולן והבשן היו כבר "עמוק" במנדט הצרפתי בסוריה

ב-1929, כתב לוין קיפניס את שירו לחג השבועות – "סלינו על כתפינו". זהו שיר שיש בו שילוב בין תיאור תהלוכות הביכורים בתקופת בית המקדש, על פי תיאורן במשנה, לצד אקטואליזציה שלהן לביכורי החקלאות העברית של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

בדומה לתהלוכה לבית המקדש, תיאר קיפניס את התהלוכות העולות למקום מרכזי, שאינו מוזכר בשמו בשיר, אך כמובן הכוונה היא לירושלים. מכל רחבי הארץ תעלינה השיירות עם ביכורי התוצרת החקלאית.

ובין השאר מופיע הפירוט הבא:

מִיהוּדָה, מִיהוּדָה, מִשּׁוֹמְרוֹן,

מִן הָעֵמֶק, מִן הָעֵמֶק וְהַגָּלִיל –

פַּנּוּ דֶּרֶךְ לָנוּ,

בִּכּוּרִים אִתָּנוּ,

הַךְ, הַךְ, הַךְ בַּתֹּף, חַלֵּל בֶּחָלִיל!

יהודה ושומרון? הגדה המערבית? השטחים הכבושים?! מה זה השיר הלאומני הזה?

יש בעיה נוספת בתיאור הזה. ביהודה ושומרון כלל לא הייתה התיישבות יהודית באותם ימים. מה, אם כן, הוא מתאר? פנטזיה?

תשובה אפשרית, וייתכן מאוד שגם נכונה, לתמיהה הזאת, היא שכלל אין מדובר ברכסי יהודה ושומרון, אלא דווקא לשפלת יהודה ושפלת שומרון, או "השומרון הישן". ראשל"צ, רחובות, גדרה, נס ציונה, מזכרת בתיה וכו' נקראו אז מושבות יהודה. זיכרון יעקב, חדרה, גבעת עדה, כפר סבא, כרכור, גן שמואל, פרדס חנה וכו' נקראו אז מושבות השומרון.

הפירוט הגיאוגרפי נמשך בבית הבא:

מִגּוֹלָן, מִגּוֹלָן מִבָּשָׁן,

מִן הַנֶּגֶב, מִן הַנֶּגֶב וְהַיַּרְדֵּן!

הגולן והבשן הם הגולן שבידינו ועוד חלקים ממנו שבידי הסורים, המכונים "הגולן הסורי". הגולן היה חלק מתכניות ההתיישבות של התנועה הציונית מראשיתה ומחוז חפץ להתיישבות. בגולן הוקמו מושבות בתקופת העלייה הראשונה ונרכשו אדמות רבות.

אולם ב-1929, כבר לא נותר שריד מההתיישבות הזאת. הגולן היה בשלטון המנדט הצרפתי, שנועד להקמת סוריה ולבנון ומחוץ לגבול ארץ ישראל המנדטורית, שיועדה להקמת המדינה היהודית.

ב-1929, כבר לא נותר שריד מההתיישבות הזאת. הגולן היה בשלטון המנדט הצרפתי, שנועד להקמת סוריה ולבנון ומחוץ לגבול ארץ ישראל המנדטורית, שיועדה להקמת המדינה היהודית. אולם אף החלטה מדינית ומציאות פוליטית אינה יכולה להכרית ערגה של עם למולדתו. הערגה הזאת באה בשיר הזה לידי ביטוי

אולם אף החלטה מדינית ומציאות פוליטית אינה יכולה להכרית ערגה של עם למולדתו. הערגה הזאת באה בשיר הזה לידי ביטוי.

המציאות המדינית של קריעת הגולן מישראל נמשכה גם אחרי מלחמת השחרור. התוקפנות הסורית נגד ישראל, המתקפות על יישובי הצפון והניסיון להטות את מי הירדן, הביאו בסופו של דבר לשחרור הגולן במלחמת ששת הימים. על פי התאריך העברי, היה זה בדיוק היום, בראש חודש סיוון.