היא אחות טיפת חלב, מנחה לבריאות מינית, מדריכת כלות, בודקת טהרה וגם בעלת עסק קטן ומתוק לקינוחים, עוגות וסלי פיקניק". האורחת שלנו לשבת היא חלי רייפן, מאבנ"י אית"ן
קצת על עצמך
"חלי רייפן, לבית חדד, בת 30. נשואה לירדן ואימא לשילה – שש וחצי, כרמל – ארבע וחצי ואיתי בן שנתיים".
עיסוק
"אני נהנית לחבוש כמה כובעים. אני אחות טיפת חלב. עובדת במרפאות 'כללית', מחוז הצפון, בחיספין ובקצרין.
"בטיפת חלב, אנחנו עושים מעקבי היריון, מעקבי גדילה והתפתחות, בדיקות ראייה, מחַסנים, מדריכים, קורסי עזרה ראשונה להורים, קורס עיסוי תינוקות ועוד. זאת זכות גדולה עבורי ללוות משפחות החל מההיריון, דרך לידה והורות ראשונית ובכל שלבי התפתחות התינוק שהופך לילד, עד גיל שש.
"אני גם מנחה לבריאות מינית, מדריכת כלות, בודקת טהרה, מתאמת דיאפרגמה.
"לצד אלה, בעלת עסק קטן ומתוק לקינוחים, עוגות וסלי פיקניק".
איפה נולדת וגדלת?
"עד גיל 13, גדלתי בכפר דרום, שבגוש קטיף. אלו היו שנים שעיצבו מאוד את מי שאני היום".
מגורים
"אבנ"י אית"ן. לאחר הגירוש מגוש קטיף, עברנו לגולן וכאן עברתי את שנות נעוריי וממשיכה להתגורר קרוב להוריי".
איך נראה יום שישי שלך?
"לרוב, יום שישי מוקדש לבישולים והכנות לשבת".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"בדיוק פתחנו את עונת המרקים. כל הקיץ, הילדים מחכים למרק של שבת. יש גם מגוון סלטים חיים ומבושלים, דגים, עופות, בשר ותוספות וכמובן, חלות, מאפים וקינוחים, שאני עושה".
הזיכרונות שלי הם מהשבתות בכפר דרום, שהיה אז יישוב קטן בגוש קטיף. כולם היו בקשר קרוב אחד עם השני ועם החיילים שתפסו קו ביישוב. כמעט בכל שבת, אירחנו, או התארחנו, לפחות לסעודה אחת. הייתה תחושה של משפחה אחת גדולה
זיכרון ילדות משבת
"הזיכרונות שלי הם מהשבתות בכפר דרום, שהיה אז יישוב קטן בגוש קטיף. כולם היו בקשר קרוב אחד עם השני ועם החיילים שתפסו קו ביישוב. כמעט בכל שבת, אירחנו, או התארחנו, לפחות לסעודה אחת. הייתה תחושה של משפחה אחת גדולה. בשבת בצהריים, פעילות ב'בני עקיבא'".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"קריאה זאת אהבה ישנה… לצערי, עם ההורות והעיסוקים הרבים, האהבה הזאת קצת נזנחה, אך בשבתות, נהנית לקרוא ספר טוב".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"הכי כיף בשבת זה לעצור את מרוץ החיים ופשוט להיות יחד, בזמן איכות עם המשפחה. סביב שולחן שבת, כיף לשמוע מהילדים איך עבר עליהם השבוע, לשיר וללמוד אתם על פרשת השבוע".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם אלכסיי–אשר נייקוב ז"ל. אלכסיי, נהרג בפיגוע, במהלכו מכונית תופת ניסתה להתפוצץ על ההסעה לבית הספר של ילדי כפר דרום. אני הייתי אז בת שש, הילדה הצעירה ביותר בהסעה.
"אלכסיי ועוד שני חיילים היו בג'יפ צבאי שליווה את ההסעה וכשראו את המכונית החשודה, חסמו אותה וחצצו בגופם בין התופת לבין הילדים. אלכסיי–אשר נהרג במקום, חבריו נפצעו. בגבורתם הם הצילו אותנו. היינו מעל 40 ילדים.
"על דמותו הייחודית של אלכסיי אני לומדת ממשפחתו, אתם אנחנו שומרים על קשר קרוב. הלוואי שהייתה לי הזכות לפגוש אותו עוד בחייו, ללמוד ממנו על אהבת הארץ, על כיבוד ההורים, עליו הקפיד מאוד, על האומץ לעזוב הכול, לעלות לארץ לבד ולהתגייס לצה"ל. בט' בחשוון חל יום האזכרה שלו".
מהו המוטו שלך בחיים?
"'ושלא ייעלמו הדברים היפים מעינינו כל יום ויום', שלמה ארצי. כל כך הרבה יופי וטוב סובב אותנו. אנחנו רק צריכים לשים לב ולתת דגש על הטוב. להסתכל על המציאות ועל הסובבים אותנו בעין טובה".
מסלול, מעיין, או פינת חמד שאת אוהבת בגולן?
"קשה לבחור… אך ל'מצפה לשלום' יש פינה חמה במיוחד אצלי. שם פגשתי לראשונה את ירדן ושם גם הוא הציע לי נישואים".
מה את מאחלת לעצמך?
"בפן האישי, מאחלת לעצמי להמשיך ולגדול בכל התחומים וליהנות מהדרך. שכולנו נהיה בריאים ושמחים ונמצא חן בעיני אלוקים ואדם".
