נולדה וגדלה בניר גלים. עשתה שירות לאומי ברמג"ש וחזרה לגולן, לחיספין. יש לה עסק "יהיה בסדר" – לסידור הבית בשיטת "קון מרי": "זה עדיין בהתחלה, אבל נראה לי שיהיה בסדר…". האורחת שלי לשבת היא אורה אורבך
קצת על עצמך, משפחה ילדים
"אורה אורבך, חגגתי ממש עכשיו 65. נשואה לאהרון, נהג הסעות במועצה. יש לנו שלושה ילדים ושבעה נכדים. כולם נשואים וגרים בגולן מסביבנו. שולי נשואה לאלבר אנקונינה, הם גרים ברמת מגשימים ולהם שלושה ילדים. נדב נשוי לטלי, הם גרים בגשור ולהם שלוש בנות.
עומר נשוי לטופז, להם בינתיים ילד אחד. הם גרים בבני יהודה ונמצאים בתהליכים לבנות את ביתם בנאות גולן".
עיסוק
"הרשימה ארוכה. בעבר, הייתי מטפלת לגיל הרך, סייעת בגנים, מרקידת ריקודי עם, לילדים ומבוגרים. עבדתי במשתלה, בבית הספר באומנות, כספרית. בעבר ועד היום, מתנדבת ב'אם לרעותה' ובמועדון הוותיקים בחיספין, שהקמתי.
"השנה, גם למדתי בחממה העסקית קורס יזמות, עם דפנה פרנקל. נכנסתי לקורס בלי עסק, דפנה אמרה שיהיה בסדר. להפתעתי, ראיתי פרסום לקורס סידור הבית בשיטת 'קון מרי'.
גדלנו כדור שני לשואה, עם כל המשמעויות. רק כשהתבגרנו ודיברנו על הנושא, הבנו שלא היינו היחידים שגדלו בבתים לא פשוטים ומוקפדים. הייתה אווירה קשה בבית. לשמחתנו, היה לנו הווי כיפי ביישוב"
הצטרפתי והנה יש לי עסק – 'יהיה בסדר', לסידור הבית. זה עדיין בהתחלה, אבל נראה לי שיהיה בסדר…
"חוץ מזה, מציירת, מטיילת, עובדת בגינה, נהנית לצאת עם הנכדים למשק חי ולטייל אתם באזור.
"נהנית כמה שיותר, החיים יפים, כדאי ליהנות מהם!".
מגורים
"חיספין. מראשוני חיספין, עלינו לפני 42 שנה, ב-1977, עם תינוקת בת שנה ואחד בבטן. אחרי שעשיתי שנת שירות ברמת מגשימים בשנת 72' ואהרון גם עשה חלק מהשירות הצבאי שלו בגולן, היה ברור לנו שנחזור לגולן.
"אהרון עזר לשקם את רמג"ש עם המשאית שעבד עליה ושגויס אתה אחרי ההרס של מלחמת יום הכיפורים".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי במושב שיתופי דתי בדרום הארץ, ניר גלים. רובם אנשים שורדי השואה מאירופה שאיבדו את הוריהם ואת משפחתם. גדלנו כדור שני לשואה, עם כל המשמעויות. רק כשהתבגרנו ודיברנו על הנושא, הבנו שלא היינו היחידים שגדלו בבתים לא פשוטים ומוקפדים. הייתה אווירה קשה בבית.
"לשמחתנו, היה לנו הווי כיפי ביישוב, לכל קבוצת גיל. פעולות שוות וטיולים נהדרים. נסיעות לבריכה ולים, מדי שבוע. סרט פעם בשבוע ועוד ועוד…
"היו לנו הרבה חוויות ילדות. בחופשים, עבדנו בענפים במשק ובתמורה, יצאנו לקייטנות ארוכות ומחנות קיץ".
איך נראה יום שישי שלך?
"מתחילה את היום בהתעמלות בבריכה של נגה בגמלא, בשביל האנרגיות וגם כי ככה אני לא מפריעה לאהרון להרים ולשטוף את הבית.
"אחר כך, ממשיכה עם הבישולים, רק קצת תוספות, כי במשך השבוע, אני מכינה כמויות של שניצלים, קציצות, עוגות טובות וכו'… ומכניסה להקפאה. סלטים שהם ירקות מוחמצים בעיקר. כמו סלק, וחזרת. מכינה ומכניסה לצנצנות.
אותי אי אפשר להפתיע. תמיד יש אוכל. מדי פעם, שולחת לילדים ולנכדים ואפילו לשכנים".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחת ערב שבת היא המסורתית. מנה ראשונה כבדי עוף עם בצל מטוגן, או מעורב ירושלמי, מרק עוף של סבתא אורה, עם אטריות. מנה עיקרית – עוף ושניצלונים, עם פירה.
אין ארוחה בלי "החמוצים"/ סלטים. מסורת מהוריי מהונגריה. סלט מלפפונים עם בצל בחומץ. סלט כרוב, כרובית, פלפלים חתוכים וגזר מוחמצים, עם עלי דפנה, לארומה לקינוח, רסק תפוחי עץ, מסורת מהבית של אהרון".
איך נראה שולחן השבת שלכם?
"ערוך יפה. עם הכלים היפים המיוחדים. הריחות והמטעמים והרבה שיחות וסיפורים".
זיכרון ילדות משבת
"מפגשי ה'חבורות' במושב, בערב שבת אחרי הארוחה. יושבים וחבר משק בא ומספר לנו סיפורים על 'בונדי' השמן, קופיקו ועוד".
ספרים או עיתונים בשבת?
"עיתונים ממש לא. עם ספרים, אני נרדמת… אז בעיקר אלבומי תמונות ויש, בלי עין הרע.
נהנית מהנוסטלגיה".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"כשהנכדים באים, ומבקשים: 'סבתא, תשחקי אתי'".
מאכל אהוב במיוחד?
"מאכל הונגרי כמובן – 'פלצ׳ינטה', זה הבלינצ׳ס! ועוגת 'קרמשניט'".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם סבא וסבתא משני הצדדים, שלא הכרתי, שנלקחו מביתם בהונגריה למחנות ההשמדה".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"עובדת בגינה, רוקמת, אופה עוגות, סורגת כיפות, כתרפיה".
מה לא יודעים עלייך?
"שגדלתי בבית של הורים שעברו שואה קשה ביותר. גם אנחנו לא ידענו עד כמה היה קשה לגדול ולצמוח בבית שכזה".
שיר אהוב?
"שירים עושים לי טוב. כמעט לכל השירים יש צעדי ריקוד. לכן, רוב השירים הישראליים אהובים".
מהו המוטו שלך בחיים?
"מחבקת, מחייכת ועושה טוב לאנשים".
מהו החלום שלך?
"לראות את הנכדים מתחתנים ובעזרת השם, לראות נינים מתרוצצים".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את היצירה שיצרנו כאן – משפחת הגולן. המקום עם הנוף המשתנה, עם האנשים המקסימים".
מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות טובה וכוח לעשות דברים לביתי ולכלל. להמשיך לצמוח ולהצליח".
