המתבגר ביקש נטפליקס, "רק לחופש". עשינו הסכם ותקענו כף. בסוף, האיש ואני התמכרנו לסדרות ולסרטים ואנחנו לא מתנתקים כל כך מהר
כשהתחיל החופש הגדול, המתבגר לקח אותי לשיחה צפופה, אני והוא עם כוס קפה שהכין לי וקוביית שוקולד. ישבנו בשולחן העגול שלנו במטבח ואחרי כמה מחמאות ממיסות, שאני אחלה אמא וצעירה ברוחי ועוד כמה התחנפויות, שאני תמיד שמחה לשמוע, הוא ביקש יפה שאסכים לחבר להם נטפליקס, רק לחופש. שלא כמנהגי, לא שאלתי הרבה שאלות. עשיתי אתו הסכם קטן, שהוא ביני לבינו ולא אוכל לחשוף, משהו שחשוב לי, והוא הסכים. לחצנו יד ובאותו רגע, חיברתי נטפליקס לשני צופים וכמובן, שגם המתבגרת הייתה מבסוטה מהעסקה שנעשתה.
אחרי שסיימתי את "אמילי בפריז" ואת "מי את עולה?" ו"אני האחרת ו"הרופא הטוב" ו"לבבות הארגמן" והוא עדיין שקוע בסדרות שלו, המתבגרים התחילו להתלונן שעשינו להם נטפליקס, ואפילו לחצנו יד על הסכם, ובסוף, כל ערב תפסנו להם אותו
האיש לא ממש שמע על נטפליקס ולא הבין למה צריך אותו, אבל אמר שאם אני חושבת שזה בסדר, אז סבבה. רגע אחרי שחיברתי וגיליתי את "אמילי בפריז", סדרה ששמעתי עליה ורציתי לראות, מיד התיישבתי לבינג' ארוך לשתי העונות וממש התאהבתי באמילי ונהניתי לצפות. גם האיש הופתע לגלות הרבה סדרות שהיה רוצה לראות "הממלכה האחרונה" ו"הוויקינגים" ועוד…
אני והאיש נשואים כבר 25 שנה, אבל הטעם שלנו בסרטים שונה לחלוטין ויצא ככה
שבערבים, כשחזרנו מעמל יומנו, כל אחד שקע בנטפליקס שלו. הוא בטלוויזיה, אני עם הפלאפון. אחרי שסיימתי את "אמילי בפריז" ואת הסדרה "מי את עולה?", סדרה נחמדה על בחורה ערבייה שבעלה נוטש אותה, והיא מתרוממת ופותחת עסק לקוסמטיקה,
ו"אני האחרת", על אנשים שמגלים טראומות עבר שמשפיעות עליהם ו"הרופא הטוב" ו"לבבות הארגמן" ועוד כמה סרטים וסדרות, והוא עדיין שקוע בכל העונות הארוכות של הסדרות שלו, המתבגרים התחילו להתלונן שעשינו להם נטפליקס, ואפילו לחצנו יד על הסכם, אבל בסוף, כל ערב תפסנו להם אותו.
זה באמת היה נראה קצת כאילו עשינו לעצמנו וגם דוגמה לא ממש חינוכית. פתאום, שמתי לב שתכף נגמר אוגוסט, ואנחנו אמורים לנתק את הנטפליקס לפי ההסכם. האיש ואני בעצם הפכנו מכורים ושני המתבגרים היו דווקא די עסוקים בעניינים שלהם וראו טלוויזיה במינונים נורמליים, אבל האיש כבר הודיע לי שעל אף שתם הזמן, לא מנתקים, כי יש לו עוד מה לראות. למרות שאני כבר אמרתי כמה פעמים שאני מפסיקה, איכשהו, בסופו של יום, מצאתי את עצמי מחפשת לברוח לעולמות אחרים בסרטים נחמדים, שדווקא קיבלתי מהם קצת השראות ורעיונות ושיפרתי קצת את האנגלית.
כנראה שהגיע הזמן לעצור, כשהמתבגר אמר לנו ערב אחד, "אבא ואימא, אולי במקום נטפליקס, נלך כולנו לשמור בחווה בבית צידא הלילה" ואני חייכתי לעצמי מרוצה: וואלה, שיחקנו אותה עם המתבגרים שלנו, שמנצלים את החופש שלהם גם לפעילויות ערכיות ועוד מנסים למשוך את ההורים. ככה שמבחינתי, אוגוסט לא חייב להיגמר כל כך מהר.
