כנס בין–לאומי, שערכה המכללה האקדמית תל–חי, בחן את התמודדות מוסדות ההשכלה הגבוהה, בארץ ובעולם, עם מגפת הקורונה ואת השלכותיה של המגפה
לאחרונה, ערכה המכללה האקדמית תל–חי כנס בין–לאומי תחת הכותרת: השכלה גבוהה בעידן הפוסט–קורונה. בראש הכנס, שנערך בצורה מקוונת, עמד סגן נשיא המכללה האקדמית תל–חי, ד"ר איתן סימון. בכנס, לקחו חלק הנהלת המכללה, יו"ר המל"ג, פרופ' אדו פרלמן, סגן מנהל קמפוס IL המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית, אסף וייס, חוקרים ומומחים מהמוסדות האקדמיים בישראל ולצדם, חוקרים ממוסדות אקדמיים מאירופה, ארה"ב והמזרח הרחוק.
ד"ר סימון: "החל ממרץ 2020, עבר עולם ההשכלה הגבוהה טלטלה עזה. לראשונה, מאז מלחמת העולם השנייה, הופסקו הלימודים בקמפוסים ברחבי תבל וחוו מעבר ללמידה והוראה מרחוק. זה היה מעבר חד ומורכב עבור סגל ההוראה והסטודנטים, אשר זימן אתגרים מרובים שכללו גם מרכיבים טכנולוגיים, אך גם אתגרים אנושיים, פדגוגיים, אקדמיים הוראתיים ולימודיים.
"מטרת הכנס הייתה לקיים התבוננות אקדמית וגיבוש תובנות לכל בעלי העניין שהיו שותפים לתהליך, תוך ניסיון לתת מענה וכיווני מחשבה אודות היום שאחרי. נשאלות היום שאלות רבות באקדמיה לגבי היכולות האקדמיות הנדרשות לרכישת השכלה, ביצוע מחקר – מעבדה בתנאים אחרים ושונים ומיומנויות רבות אחרות, מוטות עתיד. בעיקרן: כיצד יכשירו מוסדות ההשכלה הגבוהה היום את אזרחי המחר, לנוכח המורכבות שהמציאות הנוכחית והעתידית תזמן? בכל הסוגיות הללו עסק הכנס".
ד"ר סנדי חביב, מהקמפוס לחדשנות בחינוך והוראה, במכללה האקדמית תל–חי, ריכז בכנס שני מושבים בין–לאומיים, בהשתתפות חוקרים ומומחים מהודו, תאילנד, רומניה, סרביה וארה"ב: "במושבים אלה, דנו בהשפעת המגפה על זכויות הנלמד, על רווחת הלומדים, על דרכי הלימוד ועל השימוש בטכנולוגיות ודרכי הערכה חדשות. מגפת הקורונה הציבה בפנינו, כבני אדם, בכל רחבי העולם, אתגרים רבים ונאלצנו למצוא דרכים כדי להתמודד עם האתגרים האלה במטרה לא להשבית את מערכת ההשכלה הגבוהה ואני סבור שהצלחנו לעמוד בכך".
פרופ' אדו פרלמן אמר כי אחת מהשלכות הקורונה תהיה אימוץ הלמידה ההיברידית: "אני מתנגד לקיום קורסים שנלמדים בו–זמנית באופן פרונטלי ובאופן מקוון. עלינו לאמץ מודל של קמפוס היברידי, שבו חלק מהקורסים מתבצעים בצורה פרונטלית מלאה וחלק בלמידה מרחוק. כל מוסד ימצא את הדרך המתאימה לכך".
