פינה בטבע / סיפורים מהחי והצומח של רמת הגולן – בעוד שאר העופות נודדים בכיוון צפון–דרום, לפי החום, הגבתון שחור–הראש מעדיף את זה מזרח–מערב. כך או כך, מדובר באחת הציפורים היפות בנמצא
מי שהעניק לו את שמו, אולי היה עיוור צבעים, או שראה אותו מהגב, כי זו אולי אחת הציפורים היפות שיש ולא בגלל הראש השחור.
הגב הערמוני, הבטן הצהובה הבולטת, העמידה הכריזמטית על ראש העץ והשירה המלודית ביחס לבני סוגו, הופכים אותו לאחת הציפורים המרגשות ביותר בגולן – זהו הגבתון שחור–הראש.
החלק המעניין ביותר אצל הגבתון היפה הזה הוא נתיב הנדידה שלו. אם אצל רוב הנודדים שאנחנו מכירים נתיב הנדידה הוא על ציר צפון–דרום (החסידה למשל, שמקננת באירופה וחורפת באפריקה), הגבתון שחור–הראש מבלה את חודשי החורף בדרום מזרח אסיה. כלומר, כאשר הוא מסיים את עונת הקינון שלו, בחודש יוני, הוא נודד לכיוון מזרח וכאשר הוא חוזר לקנן בחודש אפריל, הוא נודד מערבה.
בני הסוג גבתון מתאפיינים במקור תחתון בעל גבנונית ומנדלי מוכר ספרים שהעניק להם את שמם כותב: "על חִכו יש כמו גב וגבנונית קשה ולכן אכנהו גיבתון, לאמור – בעל גבנונית".
הגבתון שחור–הראש הנו הנדיר ביותר מבין הגבתונים המקננים בישראל והוא מקנן נפוץ בעיקר ביער פתוח בצפון הגולן, אך מקנן נדיר גם בשוליה המזרחיים של בקעת בית נטופה ובעוד מקומות בצפון הארץ ומרכזה.
בעבר, הגבתון הזה היה נפוץ יותר, אך מאז שנות ה-50', האוכלוסייה שלו נמצאת במגמת ירידה.
