לא הכול אושר צרוף. לעתים, אחרי חוויית לידה קשה, או סוף-היריון שהסתבך לניתוח חירום, נשארת אצל היולדת טראומה לא מעובדת, גם אם מצב הילוד כשורה. בקרוב, תיפתח בגולן קבוצת אימהות כדי לספר את הסיפור הלא מסופר של האימהוּת
רות (שם בדוי), בת 30, ילדה לפני כשלוש שנים את בתה הבכורה. היא עברה היריון תקין, הרגישה טוב ונראתה נהדר. רות ציפתה ללידה הראשונה שלה בכיליון עיניים, תכננה והתכוננה ללידה טבעית, כמו ששתי אחיותיה עברו. אלא שהמציאות הייתה שונה. עם הגעתה לחדר לידה, בשבוע ה-41, התפתחות הלידה הייתה אטית ורות נאלצה לקבל זירוז. לבסוף, עקב מצוקה עוברית, רות עברה ניתוח חירום.
עוד בזמן ההתאוששות, התגלה כי התינוקת סובלת משיתוק בחצי פנים. חרדה רבה הציפה את רות ובן זוגה, אך במהרה אמרו הרופאים כי מדובר בתוצאה של הלידה הטראומטית, המצב עתיד לחלוף, וכך היה. "עכשיו", היא אומרת בחיוך עצוב, "נשארתי רק אני עם השיתוק… טוב, לא באמת שיתוק, אני אפילו מתפקדת לא רע, אבל התחושות שאני מסתובבת איתן לא עוזבות. חשבתי שאני חזקה ופתאום, ברגע האמת, הגוף בגד בי… ואולי אני אשמה בכך שעשיתי משהו לא בסדר. בכלל, אני מתביישת להגיד, אבל בשבועות הראשונים, היה לי קשה אפילו להסתכל עליה. האהבה הזו שכולם מדברים עליה… הרגשתי בעיקר חרדה. חרדה ועצב".
סיפורי לידה משתנים מאישה לאישה ומלידה ללידה. אצל רוב ההורים תקופת ההיריון ותהליך הלידה מלווים בפנטזיות על אופי הלידה, ההורות הראשונית, הילד שייוולד והקשר עמו. נשים נוטות לספר את סיפור הלידה שלהן כסיפור גבורה, התעלות של הגוף והנפש והתאהבות ראשונית בתינוק שמעניק משמעות חדשה לחיים.
עם זאת, לעתים התהליך משתבש. ההיריון מסתיים בטרם עת, או במועד אך בלידה שמסתבכת ולפעמים אף מובילה לניתוח חירום. המפגש הראשוני עם התינוק לא תמיד מתאפשר מיד עם הלידה, אלא רק כמה שעות, או ימים, מאוחר יותר, כאשר הילד נמצא בכלל בפגייה, או בטיפול נמרץ. לעתים, גם לידה רגילה עלולה להיחוות כמבהילה, כואבת, ככישלון של הגוף, או כחוויה הנמצאת בפער משמעותי מהציפייה שליוותה את ההיריון.
במקרים כאלה, תפקוד האם משתנה, ההסתגלות הראשונית היא אחרת מכל מה שניתן היה להתכונן אליו. לשינוי המשמעותי בחיים מתלווים אכזבה, אבל, תסכול, כעס, חרדה, אשמה ועוד המון רגשות מבלבלים וקשים. למעשה, עבור נשים רבות, תקופת ההיריון ותהליך הלידה, כמו גם ההורות הראשונית שמגיעה, נחווים כאירועים טראומטיים. אירועים אלה עלולים להישאר לא מעובדים ולהשפיע על תפיסת האישה את הנשיות שלה, את האימהוּת שלה, את הקשר עם הסובבים אותה, את תפיסתה את הילד שלה והקשר עמו. פעמים רבות, מתלווה לחוויה זו תחושת בדידות, הנובעת מהקושי של הסביבה להבין את המורכבות סביב הלידה וההורות. במדינה שמעודדת ילודה, ובתרבות שבה כל אחת יכולה "להיכנס לרחם" של חברתה, כמעט שלא נותר מרחב לדבר על חוויית הלידה וההורות כתקופה מורכבת ולעתים, אף קשה מנשוא.
מחקרים מראים, שעבודה קבוצתית לעיבוד טראומה עשויה לתרום באופן משמעותי ליכולת להתמודד עם האירוע הקשה ועם השלכותיו על החיים. בקרוב, תיפתח קבוצת אימהות לעיבוד טראומה שכזו, פה בגולן. הקבוצה מסובסדת על ידי מיט"ר ומיועדת לכל אישה, אשר בקריאת הכתבה חשה שסיפור הלידה שלה עוד מלווה אותה, משפיע ואולי אף מקשה על היבט מסוים בחייה.
אנו מזמינות אתכן להצטרף אלינו למסע של התבוננות, לספר את הסיפור במלואו, ואחרת, על מורכבותו ומשמעותו בחייך. בקבוצה אינטימית ועם ליווי צמוד, נתבונן יחד במורכבות של הפלא הזה שנקרא הורות.
לשאלות ניתן לפנות למנחות:
יערה גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית 052-6433272
נועה זאקמן, עובדת סוציאלית קלינית, מדריכה ופסיכותרפיסטית 052-3278381
