שעות החשכה הן זמן הפעילות של דורסי הלילה. לאחרונה, הצטרפו אליהם ינשופי עצים, שהגיעו עם גלי הנדידה הסתווית. פינה בטבע – סיפורים מהחי והצומח של רמת הגולן
בשבוע שעבר, הגיעו פתאום שבעה ינשופי עצים למושב יונתן. אלו ככל הנראה פרטים נודדים, המצטרפים כעת לחורף לקרוביהם היציבים.
ינשוף עצים הוא מין של דורס לילה, יציב בישראל ומקנן שכיח למדי במרכז ובצפון, כאשר בחורף מצטרפים פרטים נוספים הנודדים לכאן מצפון. הוא בעל צבעי הסוואה חומים מפוספסים, שמעניקים לו הסוואה מעולה במשך היום, על רקע העץ עליו הוא עומד.
כמו כל דורסי הלילה, גם ינשוף העצים הוא בעל ראייה מצוינת, אך בעל שמיעה טובה עוד יותר. מסגרת הנוצות שמסביב לפנים שלו מרכזת את הקולות והרחשים שמסביב אל פתחי האוזניים ומאפשרת לו לצוד ביעילות גם בחושך גמור.
התעופה שלו חרישית ושקטה, הודות למרקם הקטיפתי של נוצותיו ולמסרק עדין בשולי כל אברת תעופה, שעוזר לנטרל את חיתוך האוויר ואת הקול שהוא משמיע. בנוסף, כמו שאר דורסי הלילה, הינשוף מסוגל לסובב את ראשו בשיעור של כ-280 מעלות, מה שעוזר לו לסרוק את הסביבה בשקט.
אבל האמת היא שלא תמיד ינשופי עצים קיננו בישראל. בשנת 1961, התגלה הקן הראשון ומאז, יותר ויותר ינשופי עצים מקננים בישראל.
מכיוון שדורסי לילה לא בונים קנים, או לפחות לא משקיעים בכך, לינשוף העצים, יש פתרון מיוחד – העורב האפור. לעורבים אפורים, מספר קנים בכל נחלה ובכל עונת קינון הם בוחרים בקן אחר לקינון. ינשופי העצים מנצלים את הקנים הלא–פעילים של העורבים ומקננים בהם.
גם בזים לא כל כך משקיעים בבניית קנם ורובם מסתמכים על חור, או כוך בסלע, בכדי לקנן בו. אך בז העצים, כמו ינשוף העצים, מקנן על עצים. הגיוני, אבל הבעיה היא שבזי עצים מתחילים את עונת הקינון שלהם מאוחר יותר מינשופי העצים. ככל שמתרבים ינשופי העצים, בין היתר בשל היותם סתגלניים יותר, כך מתמעטים הסיכויים של בזי העצים למצוא להם קן עורבים נטוש.
כך התפשטות והתרבות של ציפור אחת (יפה ומעניינת ככל שתהיה), מאיימת על אוכלוסייה של ציפור אחרת.
