סמוך לצומת ווסט, עומד ארמון האמיר מחמוד פאע'ור, שעמד בראש השבט הבדווי החזק והעשיר ערב אל-פאדל. במסגרת "מוזאון על גלגלים" שמעו חברי אורטל הרצאה בנושא בשבוע שעבר
בשבוע שעבר, הגיע ה"מוזאון על גלגלים" לקיבוץ אורטל. חברי הקיבוץ שמעו הרצאה מלווה בתמונות מפי ערן מאיר, על ארמון האמיר, הסמוך לקיבוץ.
רמת הגולן של ימינו היא אולי האזור השקט והבטוח ביותר מבחינת ביטחון פנים במדינת ישראל. אולם מצב זה שונה עד מאוד מזה ששרר באזור הזה לפני 120 שנה.
תחת שלטון האימפריה הע'ותמנית, הלך והדרדר מצב הביטחון האישי בארץ ישראל כולה, אך בעיקר באזורים המרוחקים ממרכזי השלטון. כזה היה הגלן. שבטים בדווים, אשר היו מגיחים עם בוא החורף ממדבריות ערב, היו עושים במרחבי הגולן כבשלהם וזה כלל לא רק רעייה בכל השטח, אלא גם גביית דמי חסות מתושבי הכפרים ודמי מעבר מהולכי הדרכים. השלטון המתפורר היה חסר אונים נוכח המצב. רק סוף המאה ה-19, חל שיפור משמעותי וחלק מהשבטים הנודדים אף עברו להתיישבות של קבע בחלקים שונים של הגולן. בין יתר הגורמים לכך, היה בואם של הצ'רקסים לגולן. הללו לא נרתעו מהבדווים ולא חששו לירות עליהם ועל עדריהם.
מבין אותם שבטים, ידוע במיוחד הוא השבט ערב אל-פאדל, שהיה חזק ועשיר במיוחד. מרכזו של השבט היה בכפר ווסט שבצפון הגולן, אך אדמותיו השתרעו גם בעמק החולה, שלמרגלות הרמה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, עמד בראשו של השבט האמיר מחמוד פאע'ור. אמיר זה בנה לעצמו שני ארמונות. האחד בגולן – סמוך לצומת ווסט, היא צומת האמיר, והשני בצפון עמק החולה, בתחומי קיבוץ הגושרים של היום.
בני השבט ישבו בכפרים שבסביבה – סומקה (צפונית לווסט), סכייך (דרומית למושב אודם) ועין אל-בלאט (ממערב לווסט). בית הקברות של השבט היה על פסגת תל שיבאן (סמוך למושב שעל).
בשנות ה-30 של המאה הקודמת, מכר האמיר חלק מאדמותיו שבעמק החולה ועל מקומם קמו כמה יישובים – עמיר, דן, דפנה ועוד. הארמון שבעמק ניטש ולימים שולבו שרידיו בבית ההארחה של קיבוץ הגושרים.
האמיר קיים קשרי ידידות גם עם מתיישבי עמק החולה. אנשי "השומר" אף ביקרו בארמונו שבגולן ותיארו את אולם קבלת האורחים אשר היה מכוסה מרבדים יקרים.
הארמון בצומת ווסט נבנה מאבני גיר, אשר הובאו ממרחק ובלטו על רקע אבני הבזלת השחורות, מהן נבנו שאר הבתים בסביבה. הוא המשיך לשמש למגורים עד מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה, נערכו קרבות קשים באזור מושבם של בני ערב אל-פאדל וכמו שאר תושבי הגולן הערבים, הם נמלטו לסוריה. הארמון נותר שומם ושיני הזמן נגסו בו. אף על פי כן, ניתן להתרשם גם כיום מיופיו ופארו של המבנה.
